לשרטט על הלוח זווית ולהסביר שהיא מורכבת מקודקוד ומשתי קרניים (או משתי שוקיים). לעבור עם התלמידים כמה וכמה פעמים על ההגדרה של קודקוד וקרן (או שוק) ובכל פעם להצביע על חלק הזווית המתאים על הלוח. לאחר מכן ניתן להצביע על חלקי הזווית השונים ולבקש מהתלמידים לנקוב בשמם.
לציין שזווית היא בעצם האיזור הנוצר בין שתי הקרניים על-ידי סיבוב קרן אחת ביחס לקרן השנייה סביב נקודת הקודקוד. לקחת שני מוטות, מקלות, כלי כתיבה וכו' – וליצור זווית. להראות לתלמידים איך מגדילים ומקטינים זווית.
לבקש מהתלמידים ליצור זווית בעצמם באמצעות שני עפרונות ולבקש מהם להגדיל את הזווית ולהקטין את הזווית.
להראות שהארכה או קיצור של קרני הזווית הן פעולות שלא מגדילות או מקטינות את הזווית. להראות שהדבר שמשפיע על גודל הזווית הוא עד כמה הקרניים "פתוחות" או "סגורות", ולא אורכן.
לצייר על הלוח זווית קטנה יחסית עם קרניים ארוכות וזווית גדולה יחסית עם קרניים קצרות, ולשאול את התלמידים איזו זווית גדולה יותר. להסביר שהזווית שהקרניים שלה ארוכות יותר נראית אמנם יותר "גדולה" אבל שלמעשה היא הזווית הקטנה יותר. לציין על הלוח שבאמצעות קשת קטנה ליד הקודקוד אנחנו מסמנים את הזווית שאליה אנחנו מתייחסים. להראות לתלמידים מה קורה כשמגדילים עוד ועוד את הזווית, ולציין שלכל גודל של זווית יש שם. להראות מגוון זוויות חדות, ואז זווית ישרה, ואז מגוון זוויות קהות, ואז זווית שטוחה. ניתן, לשיקול דעת המורה, להראות גם זווית נישאה.
חשוב להראות גם את המצב המבלבל שיכול להיווצר עקב סימון שונה של הקשת המציינת את הזווית, כמו שדוגמה הבאה בה נתונות שתי זוויות זהות בגודלן, אולם דרך הסימון שלהן שונה ויכולה לבלבל את התלמידים: להדגים לתלמידים שזווית ישרה וזווית שטוחה הן זוויות בעלות גודל ספציפי, אולם שזוויות חדות וקהות – יש אינספור כאלה. להראות את היחס בין זווית חדה לזווית ישרה, ובין זווית ישרה לזווית קהה ובין זווית קהה לזווית שטוחה.
חשוב לוודא שהתלמידים מבינים את ההגדרה של המילה "קהה". אפשר להסביר שבעברית פירוש המילה "קהה" הוא "לא חד" ואפשר לצייר על הלוח כלים חדים כמו סכין או מספריים, וכלים קהים כמו פטיש או "נבוט".
אפשר להסביר שזווית חדה יכולה "לדקור" כאשר נוגעים בקודקוד שלה וזווית קהה לא, ושזו הסיבה לבחירת השם.
(יש לשים לב שהתלמידים לא מבלבלים את המילה "קהה" – ההיפך מ"חד" – עם המילה "כהה" – ההיפך מ"בהיר, ויש להסביר גם את המילה "כהה" במידת הצורך). לבקש מהתלמידים ליצור בעזרת שני עפרונות – זווית ישרה, זווית שטוחה, זוויות חדות שונות, זוויות קהות שונות.
כדאי לבצע איתם את התרגילים הבאים ולשאול את השאלות הבאות:
בואו ניצור זווית ישרה ואז נקטין אותה – איזו זווית קיבלנו?
בואו ניצור זווית שטוחה ואז נקטין אותה קצת – איזו זווית קיבלנו?
בואו ניצור זווית ישרה ונגדיל אותה קצת – איזו זווית קילנו?
ניתן לדון לאחר מכן למה זווית ישרה נקראת "ישרה" ולמה זווית שטוחה נקראת "שטוחה".
מה הופך את הזווית הישרה ל"ישרה"?
אפשר להראות לתלמידים שזווית ישרה היא הזווית הנוצרת ביני לבין הרצפה כשאני עומד "ישר". למה אנשים עומדים ישר ולא עקום? (כי הם היו נופלים...). כשאני מפיל משהו לרצפה הוא נופל בצורה ישרה, כשקו הנפילה שלו יוצר זווית ישרה עם הרצפה (בהנחה שגם היא ישרה...).
ניתן לצייר על הלוח דוגמאות לכך – קו אופקי שמציין את האדמה, וכדור באוויר מעל האדמה. ואז לשאול את התלמידים מה יקרה לכדור אם נעזוב אותו. הוא כמובן ייפול לאדמה, והקו שמתאר את נתיב נפילתו ייצור זווית ישרה עם האדמה.
כלומר, הזווית נקראת "ישרה" כי חוק טבע בסיסי הוא האחראי ליצירתה.
(מעניין לציין שבאנגלית זווית ישרה נקראת right angle. המילה right פירושה כמובן "אנכי" או "ישר" אבל אחת ההגדרות של right היא גם "שתואם לעובדות, להיגיון ולאמת").
ולגבי זווית "שטוחה" - תלמיד שלי אמר לי פעם שהמילה "שטוח" דומה למילה "שטיח"...
כעת ניתן לקחת סרגל משולש בעל זווית ישרה ולבקש מהתלמידים לחפש באמצעותו זוויות ישרות בחדר – כגון חיבורים בין הקיר לרצפה, בין משקופי הדלת, פינות של חלונות ועוד ועוד. במידה ואין סרגל ישר זווית (ובלי כל קשר - כתרגול מעניין נוסף) ניתן לקחת דף נייר (לא משנה באיזו צורה) ולקפל אותו פעם אחת, ואז לקפלו שוב בהתאם לקיפול הראשון, ולקבל זווית ישרה. כך ניתן מכל דף נייר שהוא לקבל זווית ישרה!
ניתן לחזור בנקודה זו לסוגים השונים של הזוויות ולבקש שוב מהתלמידים ליצור זוויות חדות, זוויות ישרות, זוויות קהות וכו'.
אפשרות נוספת היא לבקש מהתלמידים לבנות את סוגי הזוויות השונים באמצעות פלסטלינה.
אפשר לבקש מהתלמידים כשיעורי בית לחפש ולצלם זוויות חדות, ישרות, קהות ושטוחות – בבית, ברחוב או בטבע.
דיון מעניין – מה ההבדל (אם יש בכלל) בין קו ישר לבין זווית שטוחה? הקרניים של זווית שטוחה יוצרים הרי קו ישר, אז למעשה כל קו ישר הוא גם "זווית שטוחה". ואז ניתן לשאול – איפה הקודקוד של הזווית השטוחה?
קל מאוד לזהות קודקוד של זווית חדה או קהה, אבל איך משרטטים קודקוד של זווית שטוחה? על קו ישר כל נקודה יכולה הרי להיות הקודקוד של הזווית...
כתרגול נוסף אפשר להסתכל על מחוגי שעון ולראות איזו זווית נוצרת ביניהם ומתי הזווית ביניהם הופכת לזווית שטוחה.
אם יש לך הערות, טיפים נוספים או רעיונות נוספים בנוגע ללימוד זוויות, אשמח לקבלם: